מטאורולוגיה זה משחק ילדים

שם המיזם : "מטאורולוגיה זה משחק ילדים"

שם היזמים:  דנה תמרי

תחום דעת: מדע וטכנולוגיה

אוכלוסיית יעד:  קדם יסודי

מוסד: גן הערבה, רמת השרון

שנה: 2017 

מטאורולוגיה זה משחק ילדים 

היוזמה עוסקת בשילוב טכנולוגיה בגן הילדים כחלק מחקר תופעות מזג אוויר. הילדים חקרו תופעות מזג אוויר המתרחשות סביבם באמצעים ידניים וטכנולוגים. הבינו את חשיבות השפעת מזג האוויר על חיינו, הכירו מושגים הקשורים למזג האוויר וכלים טכנולוגיים שונים המסייעים בלמידה. כחלק מהיוזמה, הוקמה בגן תחנה טכנולוגית מטאורולוגית דרכה הילדים קיבלו מידע על מזג האוויר.

היוזמה היא חלק בלתי נפרד מחיבור והבנה שלי לגבי איך ילדים לומדים- ילדים לומדים מתוך התנסות. ילדים מטבעם נהנים מהתבוננות בטבע, מתפעמים ממראה הקשת בענן ועוקבים בסקרנות אחרי מים מחלחלים באדמה. לא זאת בלבד, ילדים צעירים רואים את העולם בראייה רעננה נקייה וחדשה. הם בעלי סקרנות טבעית אנו רק צריכים להיות שם ולתת למענה לצורך הטבעי הקיים.

בשנים אחרונות כולנו הערים לשינויים הטכנולוגיים העוברים על החברה כולה. אנחנו כאנשי חינוך מחויבים להכין ולצייד את הדור הצעיר גם ביכולות אלו. לנו תפקיד חשוב במיוחד, והוא אינו מתייחס ללימוד או הכרה של הטכנולוגיה אלא מתן דגש לשימושים נכונים ושונים ועל האפשרויות הטמונות בטכנולוגיה. בנוסף, הולכת וגוברת המודעות לחשיבותה של הוראת המדעים והטכנולוגיה כבר בגיל הגן. הבנתי שהדרך הטובה ביותר ללמד ילדים מדע וטכנולוגיה היא להתחיל בנושאים המוכרים להם מחיי היום-יום וקרובים לעולמם.
היוזמה מזמנת לילדים מפגש עם תופעות טבע ופותחת להם חלון לטכנולוגיה.

לחצו למצגת המיזם

תיאור מהלך היוזמה אחת התופעות הנחקרות ע"י הילדים היא תופעת מזג אוויר אשר נחלקת למספר קטגוריות, טמפרטורה, רוחות, משקעים ועננים. בעבודה בגן בשלב הראשוני הייתה הבנה של מהו אוויר? היכן הוא נמצא? הילדים ערכו ניסויים שונים שעסקו באוויר. כגון, הפרחת בועות סבון, ניפוח בלון, הוצאת אוויר ממכלים שונים (דחיסת בקבוק לגיגיות מים והתבוננות בבועות אוויר היוצאות מהבקבוק) בשלב זה עמדו לרשות הילדים בגן מכלים מים שונים, פפיטות, בקבוקים עם פתחים שונים. הילדים עבדו באופן עצמאי והתנסו במשחקי אוויר ומים (למידה ע"י התנסות, הבניית ידע, הילד פעיל ולומד דרך משחק).
לאחר שלב הגירוי והתייחסות לאוויר הנמצא סביבם התחלנו לעסוק בנושא הרוח. מהי רוח? האם אפשר לראות אותה? הילדים יצאו לחקור.... הילדים אמרו שרוח נמצאת מחוץ לגן (מחוץ למבנה הגן) יצאנו לחפש את הרוח...... בפעילות המשך הילדים יצאו לאסוף דברים שהם חושבים שהרוח העיפה... כחלק מחיפוש הרוח פרסנו בחצר שטיחים עליהם הילדים יכלו לשכב ולהתבונן בתנועה של הרוח במהלך פעילות זו הבחינו הילדים בתנועה של העננים..... "הרוח מזיזה את העננים" בשלב זה הוספנו לפינת המטאורולוגיה מד רוח ידני, 2 מצלמות ומדריך עננים. תחילה השימוש בהם היה כחלק מתפקיד החזאי הגן, בשלב השני לאחר שהילדים ידעו לעשות שימוש עצמאי האביזרים עמדו לרשותם באופן חופשי. פינה זו עוררה את הילדים להביט ולחוש. הרצון שלהם להשתמש ב"כלים" החדשים היה טריגר ללמידה. המצלמות יצאו יותר ויותר לחצר. הילדים צילמו עננים ובדקו את תנועת הרוח. בשלב זה הוספנו בגן שרוול רוח.
בנוסף הילדים נחשפו לתוכנת "גוגלה" מנוע חיפוש לילדים המאפשר למידה שיתופית, מעודד חיפוש ונותן משוב מידי לילדים. הילדים חיפשו ב "גוגלה" מידע על הרוח והתבקשו להציג את המידע שאספו במפגש.

יצירת ספר:"דרך העדשה של ילדי גן הערבה":
הילדים צילמו והדפיסו תמונות, הציגו אותם בפעילויות השונות והשתמשנו בהם ללמידה. הילדים התחילו לצלם גם מחוץ לשעות הגן..... העושר הרב של תמונות עננים וצבעי שמים בשקיעה שקיבלתי בכל בוקר לגן הוליד את הספר "דרך העדשה של ילדי גן ערבה". הספר ממשיך להתעבות בכל יום ומשמש את הילדים. (מרחב גן מזמן למידה, מגוון התנסויות, הילדים מביאים ידע מהתנסות קודמת, הילדים פעילים ויוזמים, מרחב זמן ללמידה, למידה דרך חוויות ומתוך עולמם הקרוב)

הקמת תחנה מטאורולוגית דיגיטלית:
לאחר שהילדים התבוננו, חקרו התנסו והבינו את ההשפעות של תופעות מזג האוויר האחד על שני. הקמנו בגן תחנה דיגיטלית. ההתרגשות הייתה רבה. התחנה מורכבת משתי יחידות. האחת חיצונית (מוקמה במקום בה הילדים יכולים לצפות) יחידה זו אוספת את הנתונים. ויחידה פנימית (מסך אייפד) דרכו אפשר לקרוא את הנתונים. הוספה של התחנה המטאורולוגית עוררה בהם עניין והתלהבות רבה. ראשית הכנסה של טכנולוגיה חדשה והאפשרות לראות באופן דיגיטלי את המדידה של הרוח, הגשם, והטמפרטורה שעד כה נמדדו רק באופן ידני. התחנה, מעודדת ומעוררת בהם סקרנות והסקת מסקנות. הם עושים קישור בין היחידה החיצונית לפנימית. (מתבוננים ביחידה החיצונית, במהירות הסיבוב של הכנף ורצים פנימה לראות איזה מספר מופיע על המסך וחוזר חלילה). תחנה זו שיפרה את הידיעה שלהם בייצוג המספר. הם מסוגלים לקרוא מספרים גבוהים. ובכל פעם בודקים ורושמים מהי מהירות הרוח החדשה שהם ראו. (התחנה מאפשרת העמקה של הידע, שימוש בידע חוזר, משחק במספרים ותנועה, הילדים עושים שימוש בידע קיים ומרחיבים אותו, הטכנולוגיה מזמנת להם מרחב פעולה חדש)
הקמת "מעבדת גן הערבה:
ריבוי התנסויות אלו הביאו אותנו להקמה של פינה חדשה בגן "מעבדת גן ערבה" הקמנו במעבדה שם העמדנו לרשות הילדים כלים/מכשירים/אביזרים לשימושם באופן עצמאי. הפינה כוללת, משקל, מאזנים, כוסות מדידה, פפיטות בגדלים שונים, זכוכיות מגדלת שונות. לתוך פינה זו הוספנו את הדברים שהילדים מביאים איתם מהטבע: אבנים, ענפים, עלים, פרחים..... הילדים פועלים בפינה באופן עצמאי. בשיחה עם הילדים מה כדאי להוסיף לפינה אמרה אחת הבנות "למדען יש חלוק לבן" הילדים ביקשו חלוקים לבנים. כאשר אמרתי להם שאני אחפש ואבדוק הם ענו "תחפשי במנוע חיפש גוגל של גדולים" הערה זו שנאמרה כדרך אגב, באופן כל כך טבעי העלתה חיוך גדול על פני. הילדים על סמך התנסויות שלהם בחיפוש מידע רלוונטי להם לחקר הציגו תהליך למידה משמעותי ויכולת לפתור בעיות. עוד באותו היום ישבנו יחד סביב מחשב חיפשנו, מצאנו והזמנו חלוקי מדען לפינת "המעבדה" שלנו. (המעבדה מזמנת מרחב למידה מזמין הכולל אפשרויות חקר שונות, הילדים מתנסים באופן חופשי, אין הגדרה מסוימת לפעילות דבר המאפשר לילדים תחושת הצלחה)
חפירת בריכת איסוף מי גשם:
החורף זימן לילדים מפגש עם הגשם שפתח לנו דלת ללמידה על עולם המים. מזג האוויר הקר בחוץ לא מנעו מאתנו להתרטב, לשחק במים וקרח. נפתחו לילדים התנסויות רבות בתוך הגן ומשחק עם מים באופניו השונים הילדים נגעו במים, למדו על זרימה של מים, יצרו במים, הקפיאו מים, פיסלו בקרח, שיחקו בשלג, ערבבו חול ומים והקימו בריכה לאיסוף מי גשמים.
עם תחילת הגשם הראשון חפרנו בחצר הגן בריכה לאיסוף מי גשמים. לא ממש היה ברור לי מה אנחנו נעשה עם המים שיאספו. בכל פעם שירד גשם הילדים רצו לחלון לראות מה קורה בבריכה בחוץ. בכל פעם הם העלו השערות כי מחר היא תתמלא.... בכל פעם האכזבה הייתה גדולה כאשר היא עדין לא הגיע לשיאה. ביום בו היא הייתה מוצפת אושר גדול הציף את הילדים. " מה נעשה עם הבריכה?" שאלו ולי לא היה מושג.... באחד הימים בזמן משחק בחצר צעק אחד הילדים "יש דגים במים" אכן גילינו כי בתוך ברכת מי הגשמים שלנו, שוחים להם יצורים קטנטנים ושחורים. לא ידענו מי היצורים הקטנים.....
במפגש סוף יום, ביקשתי מהילדים לנסות לבדוק בבית יחד עם ההורים מה אפשר למצוא בתוך בריכת מי גשם. במקביל שלחתי מייל המסביר להורים את מה שגילו הילדים בגן. התשובה לא איחרה לבוא. בבוקר הגיעו הילדים עם הידיעה כי אלו תולעים של יתושים. עוד באותו היום בפינת המחשב ישבתי עם קבוצות של ילדים וחיפשנו מידע על זחלי יתושים במקורות מים. גילינו כי דגי גמבוזיה עוזרים במניעה של יתושים. הילדים המשיכו לבדוק מה קורה לזחלי היתושים לאחר שהכנסנו את הגמבוזיות למים .... בכל יום נצפו פחות ופחות זחלים.
הילדים הציעו, צריך להביא דגים... חיפוש מהיר נוסף העלה כי ניתן להשיג אותם במשתלות. הילדים ביקשו לקנות דגים וגם אם אפשר להוסיף דגי זהב. למחרת הגיעו לגן דגים שהועברו לבריכת מי הגשם שלנו.

בריכת מי הגשמים זימנה מרחב למידה חדש, למידה תהליכית, התבוננות וצפייה. הייתה חווית הצלחה כפולה, ראשית נאספו מים ושנית גילינו חיים חדשים. הנושא היה קרוב לליבם, ניצלנו הזדמנות אחת ללמידה של דבר אחר, למידה שיתופית כאשר הסביבה מאפשרת אינטראקציה ויחסי גומלין.

רפלקציה: חקר תופעות טבע בכלל ותופעות מזג אוויר בפרט ענו על הצורך בשני אופנים. האחד לצורך שלהם לחקור תופעות המתרחשות בסביבתם הקרובה והשני היכולת לעסוק ביוזמה לאורך כל השנה. לאחר בחירת היוזמה והאיסוף שלה לתוך תחום המטאורולוגיה עלו שאלות לא מעטות. ראשית רמת ומידת הידע האישי שלי בהקשר למטאורולוגיה. מה אוגד בתוכו התחום? מה ניתן לעשות עם ילדים בני ארבע בהקשר למטאורולוגיה. אפילו המילה "מטאורולוגיה" עוררה שאלות האם זה מתאים? כמה רחוק ניתן להגיע? והאם זה לא יומרני מדי? הרעיון של הקמת תחנה מטאורולוגית בגן נשמע מאוד מאתגר. התחלתי לברר על התחום בהקשר של עבודה עם ילדים. דרך גננת בצפון הארץ הגעתי לאיש חינוך מהצפון ש"השיגעון" שלו הוא תחום מזג האוויר. בעידודו קפצתי למים. קראתי חומרים ששלח וערכתי ברורים לגבי כלים, מכשירים וציוד לגן, כאשר השאיפה היתה לרכוש בנקודת זמן מסוימת תחנה מטאורולוגית לגן. היה לי ברור שאני צריכה שותפים שיהוו גב כלכלי ותמיכה מקצועית. בפנייה אל מנהל אגף החינוך ושיתוף בחזון החינוכי קיבלתי את בירכת הדרך ואת התקציב לרכישת התחנה. לכאורה התחלה טובה. אך בחינוך כמו בחינוך האתגרים לא אחרו לבוא. התחילה שנה מאוד מאתגרת, קיבלת 35 ילדים מתוקים ונפלאים אך עם זאת דורשים עבודה אינטנסיבית ופרטנית. היה ניראה כי הרצון לקיים את היוזמה השנה לא יתאפשר. נדרשת עבודה שונה עם הקבוצה ויוזמה נראתה יותר כמו פריבילגיה באותם הימים.
תחושת תסכול עמוקה ליוותה את התקופה הראשונה. התמקדתי בעבודה אישית עם הילדים כאשר היוזמה הייתה מונחת "בצד" הייתי זקוקה לתקופה של חישוב מסלול מחדש. היה ברור לי שאין מקום לוותר, שחינוך הוא מאתגר ואני צריכה להתאים את היוזמה לילדים ולא להפך. קפצתי למים. בניתי תכנית מדעית בנושא חקר מזג האוויר, כאשר היה לי ברור שנושא התחנה צריך לחכות לזמן ולרגע הנכונים. רתמתי את הילדים ללמידה כל אחד בדרכו ויכולתו. הילדים היו מוקסמים מהגילויים הקטנים שהתרחשו סביבם. מהיכולת לראות עננים נעים, בהבנה של אוויר, תנועה ורוח. הם התחילו להביא את עצמם לתהליך. התחלתי לקבל הודעות בסופי שבוע, ערבים וחגים עם תמונות שהילדים וההורים צילמו. עננים, שקיעות וציפורים נודדות. הילדים מרימים מבט ומתבוננים. הצלחתי. הלמידה המשיכה בבית ביתר שאת. השלב הבא התרחש בזכות שותף אחר, שותף מבית, אב ילדי. באחת מנסיעות העבודה שלו לארה"ב הוא הפתיע אותי וקנה לי תחנה מטאורולוגית. כן, הוא היה בטוח במה שאני באותם הימים הטלתי ספק. ביכולת שלי !!

סיכום:
התחנה המטאורולוגית פתחה לנו חלון ודרך נוספת ללמוד על מזג האוויר. ההתרגשות הייתה גדולה. היום הילדים מראים בגאווה לכל אורח חדש את התחנה עם הסבר מפורט על המדדים השונים על הצג. הם מבינים את משמעותו של כל מספר המופיע על הצג. הכנסה של טכנולוגיה חדשה לגן עודדה את אגף החינוך בעיר וקיבלתי מתנה מקרן ומסך דרכו אנו צופים בסרטי טבע שונים הקשורים במזג האוויר. הילדים יודעים ומבינים שלמידה היא תהליכית ולא הכל נוכל לדעת ולפתור היום. השנה המאתגרת שעברתי "החלום ושיברו" הראו לי את מה שכבר ידעתי. אמונה היא בסיס ללמידה.

"לא משנה אם נעסוק בטבע, טכנולוגיה, אומנות או ספרות...... כדי שהילד ישמר את תחושת הפליאה המולדת שלו, הוא זקוק לליווי של מבוגר אחד לפחות שיוכל לחלוק עמו את התחושות, לגלות עמו מחדש את השמחה, את ההתרגשות ואת המסתורין שבעולם שבו אנו חיים". רייצ'ל קרסון, 1956