שם המיזם: סליחה רבת פנים
שם מוסד: אמיר, פתח-תקווה
גילאים: יסודי
שנה: 2015
על היוזמה:
הוראה- למידה - הערכה של עמיתים לשכבת ו' את נושא "הסליחה" בתחומי דעת שונים (תנ"ך, שפה, תרבות ישראל, מוסיקה ואומנות) בסביבה מתוקשבת בשיטת הג'יקסו.
הצורך: חדשנות אחרת- למידה משמעותית חדשנית המתבססת על שימוש במודל S.I.T - שימוש בכלי חשיבה "החסרה"- למידה ללא מורה. הוחסר מרכיב המורה ונוצרה הוראה - למידת עמיתים.
מה מתרחש בפועל במסגרתו?
1. היערכות ברמה מערכתית עוד בטרם תהליך ההוראה למידה בשיתוף מנהלת בית הספר – בניית מערכת שעות שתאפשר שיעור משותף כך שבו זמנית חמש מורות תלמדנה את שלוש כיתות ו' (3 מחנכות ו' + מורה לאומנות + מורה למוסיקה ) למשך 8 שיעורים.
2. טרום התהליך- בניית סביבה דיגיטלית בנושא "סליחה רבת פנים" באתר הבית ספרי הכולל טקסטים מגוונים בכל תחומי הדעת: מידעיים – כתובים, סרטונים, טקסטים ספרותיים/ חזותיים/ קוליים/ מולטימדיה.
3. בשיעורים עצמם:
• תלמידי שכבת ו' בוחרים את תחום הדעת המעניין אותם בנושא ה"סליחה", יוצאים מכיתת ה"אם" לכיתת ה"בת"= כיתת התמחות . בכל כיתת "בת" – נמצאת אחת מחמש המורות המנחה את התלמידים (מחנכות מלוות בתחומי הדעת תרבות ישראל, מקרא ושפה ומורות המקצוע- אומנות ומוסיקה בחדרי המקצוע). בכל כיתה לומדים 16-18 תלמידים.
• בכל כיתת "בת" התלמידים עובדים מול מחשבים ניידים, לומדים פנים אל פנים את הנושא, מנהלים דיון על תתי הנושאים והמורה המנחה מלווה ולומדת יחד עם התלמידים.
• בתום 3-4 מפגשים התלמידים מתבקשים לנסח שאלות – לשאול שאלות על סמך הטקסטים המגוונים שפגשו. הם נחשפים ל "טקסונומיה של בלום" , מקבלים הסבר על המיומנויות השונות ומתנסים בשאילת שאלות ברמות חשיבה שונות. הם בוחרים את המשאב הדיגיטלי במרחב הלימודי באתר הבית ספרי המתאים לכל שאלה ששאלו– פורום/ בלוג/ סקר/ משחק/ קובץ. התלמידים מתייחסים לדילמות המוסריות /ערכיות/ חברתיות ומתווכחים עליהן פנים אל פנים במסגרת השיעור וממשיכים בלמידה מרחוק ברמה שכבתית במהלך השבוע. לדוג': מקרא – קבלת שליחות ה' על ידי יונה - בעד ונגד // "אל אוניברסלי" - כיצד? הייתכן ? מידת הדין ומידת הרחמים- מתי? באיזה הקשר? בקשת סליחה וחרטה – בכל מחיר גם במחיר פגיעה ב"אני"?.
מוסיקה- התלמידים לומדם לדוג' את הפיוט "אדון הסליחות", לומדים על "סליחות" , תפקיד ה"סליחות", נחשפים לפיוטים שונים, שואלים שאלות על הייחודיות במבנה הפיוט, תקופת קריאת הפיוט, שירה בבית כנסת, חיבור מקצב לפיוט ודנים על דילמה בנושא.
שפה- הטקסט הסיפורי "גנב העוגיות" – העלאת דילמה- האם על האישה לחפש בכל מצב את האיש ולבקש סליחה או ללמוד מהאירוע שלא יישנה? באיזו דרך אפשר לבקש סליחה וגם אם לא תשיג אותו?
• לאחר 8 שיעורים – כל תלמיד חוזר לכיתת האם שלו. כל קבוצה מלמדת את חברי הכיתה את נושא התמחות שלהם, כשהם נעזרים במחשב הראשי בכיתה, מקרן ומסך. הם מקרינים סרטונים, מעלים מפות, גרפים, תמונות וטקסטים. הם מנהלים דיון בעל פה עם חבריהם לכיתה ומזמינים אותם להיכנס לתת היחידה במרחב הדיגיטלי ולבצע את המשימות שהם חיברו. התלמידים מגיבים זה לזה ברמה הכיתתית והשכבתית.
• סיכום הנושא- העברת משוב- הערכה מסכמת, בניית המשוב עם התלמידים והעברתו.
ייחודיות המיזם:
1. רב תחומיות- הוראת המקרא (סליחה- ספר יונה) בזיקה לתחומי דעת נוספים: אומנות, מוסיקה, שפה, מפתח הלב (ערכים), תרבות ישראל.
2. למידה דיאלוגית- דיאלוג בין טקסטים מגוונים, דיאלוג בין התלמידים לטקסטים, דיאלוג בין המורה לתלמידים, דיאלוג בין התלמידים לעמיתיהם בכיתה ובשכבה.
3. גישה פלורליסטית- לימוד נושא "הסליחה" דרך חשיפה של תפיסות שונות ו/או מנוגדות וזימון התלמידים להביע את עמדותיהם בפסקות טיעון (בלוגים ופורומים) .
4. חשיבה ביקורתית- למידה המאפשרת חשיבה ביקורתית והעלאת דילמות.
5. למידה בשלושה מימדים- למידה במימד הקוגנטיבי , במימד הרגשי-חוויתי, במימד היישומי-ההתנהגותי בכל תחום דעת.
6. דיונים ערכיים- תהליך ההוראה- למידה משולב ערכים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות כגון: אחריות, אומץ, כנות, אמונה, מידת הדין ומידת הרחמים.
7. רלוונטיות ומעורבות- הנושא רלוונטי לחיי הילדים, התלמידים מתפקדים בשני כובעים - לומדים ומלמדים. תהליך ההנחיה מגביר את תחושת המעורבות בהוראה- למידה.
8. שילוב התקשוב – למידה בסביבה מתוקשבת בפלטפורמת האתר הבית ספרי בשילוב כלים דיגיטליים עדכניים: בלוג, פורום.
9. שילוב באומנויות- למידת הנושא דרך פריזמת האומניות מעשירה , פותחת אפיקיי חשיבה.
במה מתבטאת הצלחתו?
הצלחתו של המיזם מתבטאת ב:
* מימוש של מתודולוגיה אחרת של חדשנות מתמדת ושיטתית בבית הספר.
* חווית למידה משמעותית של התלמידים- התלמידים מתפקדים בשני כובעים.
* שילוב של ערכים בפדגוגיה.
הצורך: חדשנות אחרת- למידה משמעותית חדשנית המתבססת על שימוש במודל S.I.T - שימוש בכלי חשיבה "החסרה"- למידה ללא מורה. הוחסר מרכיב המורה ונוצרה הוראה - למידת עמיתים.
מה מתרחש בפועל במסגרתו?
1. היערכות ברמה מערכתית עוד בטרם תהליך ההוראה למידה בשיתוף מנהלת בית הספר – בניית מערכת שעות שתאפשר שיעור משותף כך שבו זמנית חמש מורות תלמדנה את שלוש כיתות ו' (3 מחנכות ו' + מורה לאומנות + מורה למוסיקה ) למשך 8 שיעורים.
2. טרום התהליך- בניית סביבה דיגיטלית בנושא "סליחה רבת פנים" באתר הבית ספרי הכולל טקסטים מגוונים בכל תחומי הדעת: מידעיים – כתובים, סרטונים, טקסטים ספרותיים/ חזותיים/ קוליים/ מולטימדיה.
3. בשיעורים עצמם:
• תלמידי שכבת ו' בוחרים את תחום הדעת המעניין אותם בנושא ה"סליחה", יוצאים מכיתת ה"אם" לכיתת ה"בת"= כיתת התמחות . בכל כיתת "בת" – נמצאת אחת מחמש המורות המנחה את התלמידים (מחנכות מלוות בתחומי הדעת תרבות ישראל, מקרא ושפה ומורות המקצוע- אומנות ומוסיקה בחדרי המקצוע). בכל כיתה לומדים 16-18 תלמידים.
• בכל כיתת "בת" התלמידים עובדים מול מחשבים ניידים, לומדים פנים אל פנים את הנושא, מנהלים דיון על תתי הנושאים והמורה המנחה מלווה ולומדת יחד עם התלמידים.
• בתום 3-4 מפגשים התלמידים מתבקשים לנסח שאלות – לשאול שאלות על סמך הטקסטים המגוונים שפגשו. הם נחשפים ל "טקסונומיה של בלום" , מקבלים הסבר על המיומנויות השונות ומתנסים בשאילת שאלות ברמות חשיבה שונות. הם בוחרים את המשאב הדיגיטלי במרחב הלימודי באתר הבית ספרי המתאים לכל שאלה ששאלו– פורום/ בלוג/ סקר/ משחק/ קובץ. התלמידים מתייחסים לדילמות המוסריות /ערכיות/ חברתיות ומתווכחים עליהן פנים אל פנים במסגרת השיעור וממשיכים בלמידה מרחוק ברמה שכבתית במהלך השבוע. לדוג': מקרא – קבלת שליחות ה' על ידי יונה - בעד ונגד // "אל אוניברסלי" - כיצד? הייתכן ? מידת הדין ומידת הרחמים- מתי? באיזה הקשר? בקשת סליחה וחרטה – בכל מחיר גם במחיר פגיעה ב"אני"?.
מוסיקה- התלמידים לומדם לדוג' את הפיוט "אדון הסליחות", לומדים על "סליחות" , תפקיד ה"סליחות", נחשפים לפיוטים שונים, שואלים שאלות על הייחודיות במבנה הפיוט, תקופת קריאת הפיוט, שירה בבית כנסת, חיבור מקצב לפיוט ודנים על דילמה בנושא.
שפה- הטקסט הסיפורי "גנב העוגיות" – העלאת דילמה- האם על האישה לחפש בכל מצב את האיש ולבקש סליחה או ללמוד מהאירוע שלא יישנה? באיזו דרך אפשר לבקש סליחה וגם אם לא תשיג אותו?
• לאחר 8 שיעורים – כל תלמיד חוזר לכיתת האם שלו. כל קבוצה מלמדת את חברי הכיתה את נושא התמחות שלהם, כשהם נעזרים במחשב הראשי בכיתה, מקרן ומסך. הם מקרינים סרטונים, מעלים מפות, גרפים, תמונות וטקסטים. הם מנהלים דיון בעל פה עם חבריהם לכיתה ומזמינים אותם להיכנס לתת היחידה במרחב הדיגיטלי ולבצע את המשימות שהם חיברו. התלמידים מגיבים זה לזה ברמה הכיתתית והשכבתית.
• סיכום הנושא- העברת משוב- הערכה מסכמת, בניית המשוב עם התלמידים והעברתו.
ייחודיות המיזם:
1. רב תחומיות- הוראת המקרא (סליחה- ספר יונה) בזיקה לתחומי דעת נוספים: אומנות, מוסיקה, שפה, מפתח הלב (ערכים), תרבות ישראל.
2. למידה דיאלוגית- דיאלוג בין טקסטים מגוונים, דיאלוג בין התלמידים לטקסטים, דיאלוג בין המורה לתלמידים, דיאלוג בין התלמידים לעמיתיהם בכיתה ובשכבה.
3. גישה פלורליסטית- לימוד נושא "הסליחה" דרך חשיפה של תפיסות שונות ו/או מנוגדות וזימון התלמידים להביע את עמדותיהם בפסקות טיעון (בלוגים ופורומים) .
4. חשיבה ביקורתית- למידה המאפשרת חשיבה ביקורתית והעלאת דילמות.
5. למידה בשלושה מימדים- למידה במימד הקוגנטיבי , במימד הרגשי-חוויתי, במימד היישומי-ההתנהגותי בכל תחום דעת.
6. דיונים ערכיים- תהליך ההוראה- למידה משולב ערכים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות כגון: אחריות, אומץ, כנות, אמונה, מידת הדין ומידת הרחמים.
7. רלוונטיות ומעורבות- הנושא רלוונטי לחיי הילדים, התלמידים מתפקדים בשני כובעים - לומדים ומלמדים. תהליך ההנחיה מגביר את תחושת המעורבות בהוראה- למידה.
8. שילוב התקשוב – למידה בסביבה מתוקשבת בפלטפורמת האתר הבית ספרי בשילוב כלים דיגיטליים עדכניים: בלוג, פורום.
9. שילוב באומנויות- למידת הנושא דרך פריזמת האומניות מעשירה , פותחת אפיקיי חשיבה.
במה מתבטאת הצלחתו?
הצלחתו של המיזם מתבטאת ב:
* מימוש של מתודולוגיה אחרת של חדשנות מתמדת ושיטתית בבית הספר.
* חווית למידה משמעותית של התלמידים- התלמידים מתפקדים בשני כובעים.
* שילוב של ערכים בפדגוגיה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה